פרשת השבוע מאת הרב זקס
זה שנים נוהה ליבי אחר עניין אחד בפרשת השבוע שלנו. אחרי שהות ארוכה במדבר סיני, בני ישראל עומדים להתחיל בחלק השני של מסעם. עד כה נסעו מ-; מעתה הם נוסעים ל-. הם כבר אינם בורחים ממצרים, אלא נוסעים אל ארץ זבת חלב ודבש. התורה משבצת מבוא ארוך לסיפור זה. הוא נמשך על פני כל עשרת … המשך קריאת הפוסט בדידות ואמונה / שיג ושיח פרשת בהעלותך
אודה: אני נרעש ונרגש בכל פעם שאני קורא את המילים הללו – דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר לָהֶם, 'יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם'". וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם (במדבר ו, כג-כז). אלו הן מן העתיקות … המשך קריאת הפוסט חברה שוויונית בסגנון יהודי / שיג ושיח פרשת נשא
פרשת במדבר נקראת בדרך כלל בשבת שלפני שבועות, זמן מתן תורתנו, מועד מעמד הר סיני. חכמינו הניחו שדבר אינו מקרי, וחיפשו קשר בין השניים. לא קל למצוא קשר כזה. הפרשה אינה נוגעת כלל למתן תורה. היא עוסקת במפקד בני ישראל. גם מקום התרחשותה של הפרשה, או ליתר דיוק דרך ציונו בתורה, אינו מקל עם מצרפי … המשך קריאת הפוסט חברה שוויונית בסגנון יהודי / שיג ושיח פרשת במדבר
יש דבר משונה מאוד בחג הסוכות, החג שפרשתנו היא המקור העיקרי לו. מצד אחד, חג זה, יותר מכל חג אחר בתורה, מזוהה עם שמחה. בפרק המועדים שבפרשה, זהו החג היחיד שנזכרת בעניינו שמחה: "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מ). בכל התורה כולה השמחה אינה נזכרת כלל בקשר לראש השנה, ליום כיפור ולפסח. … המשך קריאת הפוסט אי-ודאות רדיקלית / שיג ושיח פרשת אמור
עקב המצב הבלוג לא עודכן במשך כמה שבועות. אנו מתנצלים על כך.*** ***במידה ותרצו לקבל את השיעורים הקודמים אנא כתבו לנו שתי מצוות האהבה הגדולות של התורה נמצאות בפרשת קדושים. הראשונה היא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'", (ויקרא יט, יח). רבי עקיבא רואה במצווה הזאת "כלל גדול בתורה". השנייה תובענית לא פחות: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה … המשך קריאת הפוסט אתיקת הקדושה / שיג ושיח פרשת אחרי מות קדושים
מלאני רייד היא עיתונאית, בעלת טור קבוע בטיימס הלונדוני. היא משותקת מצווארה ומטה, אך רחמים עצמיים הם ממנה והלאה – כדי כך ששמו של הטור שלה הוא "עמוד השדרה" (באנגלית, אותה מילה משמשת לטור בעיתון ולעמוד). ב-4 בינואר השנה היא סיפרה כיצד היא, בעלה ואחרים בכפר הסקוטי שלהם קנו פונדק ישן כדי להפוך אותו לפאב … המשך קריאת הפוסט קהילות וקהלים / שיג ושיח פרשת ויקהל-פקודי
הכרזת "כל נדרי" הנאמר בכניסת יום כיפור הוא בגדר תעלומה. מבין הטקסטים הדתיים שנתקדשו בתודעתנו, טקסט זה הוא אולי המוזר ביותר. ראשית, אין הוא תפילה בכלל. אפילו לא וידוי. זהו נוסח משפטי יבש להתרת נדרים. הוא כתוב ארמית. אין הוא מזכיר את אלוהים כלל. הוא איננו חלק מהתפילה. אין צורך לאומרו בבית הכנסת דווקא. ודורות … המשך קריאת הפוסט משה מתיר נדר / שיג ושיח פרשת כי-תישא
תיאוריהם המפורטים של "בִגְדֵי קֹדֶשׁ" שהכוהנים והכוהן הגדול לבשו "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת", המופיעים בפרשתנו, אינם מתיישבים במבט ראשון עם רוח היהדות. הבגדים נועדו להיראות. להרשים את העין. אבל היהדות היא דת של האוזן הרבה יותר מכפי שהיא דת של העין. היא מעדיפה את השמיעה על פני הראייה. הפועל "לשמוע", שמובנו הוא האזנה אך גם הישמעות והבנה, … המשך קריאת הפוסט להרשים במלבושים / שיג ושיח פרשת תצווה
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה; מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה, א-ב). פרשתנו היא נקודת מפנה ביחסים בין ישראל לה'. במבט ראשון, החידוש הוא התוצר: המשכן, ביתה הנודד של השכינה במסעות ישראל במדבר. אך אפשר לטעון כי אפילו יותר מהתוצר, החידוש הוא בתהליך; … המשך קריאת הפוסט מה אנו מקבלים כשאנו נותנים? / שיג ושיח פרשת תרומה
צירוף המילים "נעשה ונשמע" המופיע לקראת סוף פרשתנו הוא מן הנודעים ביהדות. אבותינו אמרוהו בקבלם את הברית בסיני. הם נמצאו אז ברוממות רוח עילאית, בקוטב הנגדי להוויית התלונה, החטא, המרי וקשי-העורף הממלאת את סיפורי נדודיהם במדבר. מדרש חז"ל אומר שאלוהים "כפה הר כגיגית" על בני ישראל כדי לחלץ מהם הסכמה לקבל את התורה.[1] אבל הפסוקים … המשך קריאת הפוסט נעשה ונשמע / שיג ושיח פרשת משפטים
שיג ושיח / הרב יונתן זקס 